החלטה בתיק ע"ע 48936-09-11

1. לפידים פרוייקטים בע"מ

2. יעקב לפיד                                                                          המבקשים

1. דוד אדר                                                                            המשיב

2. כפיר לפיד                                                                          המשיב הפורמאלי

     בפני: השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן

             נציג עובדים מר מנחם שוורץ,               נציג מעבידים מר חיים בנימיני

בשם המבקשים: עו"ד רון י' פינצי 

בשם המשיב 1: עו"ד עופר גראור ועו"ד עדיאל עזרא

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל -אביב מיום 17.8.11 (הנשיאה בדימוס עליה פוגל ונציגי הציבור גב' חגית פורת ומר אריה המר; תע"א 6177/07), בו התקבלה במלואה תביעתו של המשיב 1 (להלן - המשיב) לתשלומים שונים, בקשר לתקופת עבודתו אצל המבקשת וסיומה. תביעה שכנגד שהגישה המבקשת נדחתה במלואה.

הרקע לבקשה:

2.         המבקשת 1 (להלן- המבקשת או החברה) היא חברה העוסקת בתחום החקירות הפרטיות ושירותי המידע. המבקש 2 (להלן- המבקש) הוא מנכ"ל החברה וכיום בעל המניות היחיד בה. המשיב 2 הוא בנו של המבקש ומי שהיה עד חודש אוגוסט 2007 בעל המניות היחיד בחברה. המשיב הועסק כחוקר פרטי אצל החברה החל מחודש מאי 2002 עד יום 17.4.07, מועד בו פוטר מעבודתו.

3.         בבית הדין האזורי בתל -אביב, התבררה תביעתו של המשיב נגד החברה, וכן נגד המבקש ובנו לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו בחברה וסיומה. מנגד, הגישה החברה תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין הנזקים השונים שגרם לה המשיב במעשיו, בסכום כולל של 480,766 ש"ח.

4.         המשיב טען כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולהורות על חיובם של המבקש ובנו באופן אישי, ביחד ולחוד עם החברה. בהקשר זה טען המבקש כי מדובר בחברה משפחתית, אשר כל מניותיה רשומות על שם בנו של המבקש ואילו המבקש היה "הרוח החיה" מאחורי פעילותה של החברה; מאז חודש מרץ 2007 לא שולם למשיב שכר על רקע העברת פעילות המבקש לארה"ב, דבר שגרם לצמצום והפסקת פעילות החברה; חודש לאחר מכן המבקש פיטר אותו בלא הליך של שימוע ובלי מתן הודעה מוקדמת, ובנוסף ללא תשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות להן היה זכאי.

המבקשים טענו כי יש למחוק את התביעה נגד המבקש ובנו, משום שמעולם לא התקיימו בינם לבין המשיב יחסי עובד מעביד. לטענתם,  ההתקשרות היתה עם החברה, ובשל עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת אין הצדקה להרים את מסך ההתאגדות. לגופו של עניין טענו המבקשים כי המשיב פוטר מעבודתו לאחר שהתברר שניצל לרעה את האמון שניתן בו ומעל בכספי החברה; המעשים אותם ביצע המשיב עולים לפחות כדי "הפרת משמעת חמורה", השוללת מהמשיב את זכותו להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים. עוד נטען כי בפברואר 2007 הסכים המשיב להפחתה בשכרו לאור הירידה המשמעותית שחלה בפעילות החברה ועל כן יש לדחות את התביעה להפרשי שכר. המבקשים הכחישו את זכאותו של המשיב לדמי הבראה ולפדיון חופשה.

5.         בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של המשיב בעיקרה ודחה את התביעה שכנגד במלואה. בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה יש הצדקה להרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבין המבקש ובנו; נקבע, כי היה מדובר בחברה משפחתית קטנה אשר המבקש ובנו היו המנהל ובעל המניות היחידים בה, בהתאמה; בנו של המבקש, מעולם לא היה מעורב בעבודת החברה ואילו המבקש, אשר היה רשום כמנהלה היחיד של החברה היה ה"רוח החיה" בה; התנהלות המבקש ברישום מניות החברה על שם בנו נעשתה מתוך מטרה להתחמק מחוב לאחד מנושיו; בבית משפט השלום התנהל הליך בין החברה לבין אחד מנושיה ובפסק הדין שניתן נקבע כי לא קיימה הפרדה של ממש בין החברה ובין מנהלה, המבקש; החברה התנהלה תוך מצוקה כספית כבדה, אשר הביאה, כך לפי דבריו המבקש, לעיכוב בתשלום המשכורות של עובדי החברה; הוצגו ראיות המעידות על עירוב בין נכסיו ועסקיו האחרים של המבקש לבין עסקיה של החברה, וכן ראיות לניהול החברה תוך מצוקה כספית קשה באופן המעמיד בספק את אפשרותה לפרוע חובותיה כלפי עובדיה, ותוך שבנו של המבקש מודע היטב למצב זה. בנסיבות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי המבקש יישא באופן אישי בחובות החברה כלפי המשיב. אשר לבנו של המבקש קבע בית הדין כי למרות שהוא לא הגיש תצהיר מטעמו ואף לא התייצב למתן עדות, משעה שהיה בעל המניות של החברה בתקופת העסקתו של המשיב, הרי שאף הוא יישא באופן אישי בחובות החברה כלפי המשיב.